טיפול שהוא אמנם פולשני וחשוף אך הוא נעשה בצורה גלויה ומאפשרת דיוק
כיסוי אנטיביוטי– המטופל יקבל כיסוי אנטיביוטי מרופא שיניים כדי להימנע מהסיכוי לזיהומים.
לעיתים חלקו התחתון של הסינוס קרוב מאד לרכס הלסת, וכאשר יש צורך בשתלים בחלק האחורי של הלסת, אין לנו מקום עבורם.
ברובם המוחלט של המקרים בהם הרמת הסינוס מבוצעת בשיטה הסגורה ניתן למקם את השתלים הדנטליים כבר באותו הליך וללא צורך בתקופת המתנה לבניית מסת עצם באזור בטרם מוחדרים השתלים בהליך נפרד.
למעשה, מהווה ההליך של הרמת סינוס שלב מקדים לטיפולי השתלים הדנטאליים (השתלות שיניים). הליך כירורגי זה מתבצע על ידי מומחה לכירורגית פה ולסת או מומחה לחניכיים והשתלות, במקרים בהם סובל המטופל מספיגת עצם שמקשה על המשך טיפולי השתלים.
ההחלטה על דרך ביצוע הניתוח להרמת סינוס והשתלות בעיקר תלויה בחומרת המצב.
השתלות שיניים הן הפתרון המודרני למצב של חוסר שיניים, למשל לאחר עקירות או לאחר מחלת חניכיים.
אחד ההליכים אשר יכולים להינקט במסגרת טיפול של השתלת שיניים זהו הליך של הרמת סינוס.
אצל מי שיש להם מחסור גדול ברקמת עצם בלסת העליונה הרמת הסינוס תבוצע בשיטת "הרמת סינוס פתוחה". במקרים כאלה ייצור הרופא המנתח פתח דמוי חלון בצד עצם הלסת העליונה ודרכו יחדיר גרגרי חומר המכונה "תחליף עצם" אל חלל הסינוס המקסילארי.
הרמת סינוס יכולה להגדיל את כמות העצם בלסת העליונה על ידי הוספת עצם באזור שבין השיניים הטוחנות ??? ??? ????? ???? לשיניים הסמוכות להן, המלתעות.
מדובר בהתערבות של שעה עד שעה וחצי בממוצע. כמו אחרי כל התערבות כירורגית פולשנית ,יש להימנע מפעילות ספורטיבית מוגברת בשבועות הראשונים.
בהרמת סינוס פתוחה, מבצע המנתח פתח או חלון בצד החיצוני של הלסת על מנת לקבל גישה אל החלל. לאחר פתיחת החלון, מרים המנתח את הרירית המדפנת את חלל הסינוס בעזרת כפיות ייעודיות מבלי לקרוע אותה. בין רצפת החלל לבין הרירית המורמת ממקם המנתח גרגירי עצם כתושה.
חוסר התאמה זה עלול לגרום למחסור באספקת דם. במקרים כאלה לא ניתן לבצע השתלה בכלל, מכיוון שאין עצם חיה שתוכל לשמש בסיס לשתל, ובעצם הגוף דוחה אותו.
במרבית המקרים, תהליכי ספיגת העצם הם טבעיים ומתרחשים עם העלייה בגיל. עם זאת, מבנה לא תקין של עצם הלסת או חוסר בעצם יכול להיגרם גם עקב טראומה או נזק חמור שפגע במבנה השיניים, וגם כתוצאה מפגם מולד בשיניים.